נידון בבית הדין:
הרכב הדיינים:
הרב ניר אביב – אב"ד
עלה לאתר בתאריך:
קישור באתר פסקים:
יום רביעי ח' אדר א' תשע"ט 13.2.19
מס' תיק: 007/79
לפני כב' הדיינים:
אב"ד הרב ניר אביב
התובע:
נגד
הנתבע:
התובע שוכר דירה מאת הנתבע תמורת שכ"ד חודשי ע"ס 2500 ₪ לדירת 50 מ"ר, הנתבע הנו בעל דירה בישוב. בחודש הקודם נערכו תיקוני נזילה בדירה, במהלכם הוסר הריצוף של מפתן הכניסה לדירה ולמרפסת, מה שגרם קושי מסוים לשוכר להיכנס עם העגלה של התינוק לתוך הבית. בנוסף, למשך יומיים היה צורך בהרמת הריצוף במקום נוסף בתוך הבית. התקופה נפרסה על פני שלושה שבועות, בהם הופיע הקבלן שלוש פעמים בכל שבוע פעם אחת כדי לערוך את התיקונים. לטענת התובע מחמת הרמת הריצוף בכניסה נכנס קור גדול לתוך הבית, והוא הוצרך להשתמש ברדיאטור נוסף כדי לחמם את הבית, מה שגרם לעליה בצריכת החשמל. הנתבע טען שלמרות שלדעתו הוא אינו חייב לפצות את התובע, כמחווה ורצון טוב עקב יחסי הריעות ביניהם הוא הציע לו לקזז מהשכ"ד סך 200 ₪. התובע טוען שסכום זה נמוך מדי ומגיע לו קיזוז גדול יותר עקב אי הנוחות והרעש שנגרם בתקופת השיפוצים.
לאחר שמיעת שני הצדדים, בהמלצת ותיווך בית הדין הגיעו שני הצדדים להסכמה ופשרה, מתוך הבנה שיש כאן שני מרכיבים:
א. הקור שנכנס לדירה, הוא הנזק הכספי שנגרם לתובע מחמת התיקון, שהוצרך לצרוך יותר חשמל כדי לחמם את הדירה. שני הצדדים הסכימו שהוא בערך 150 ₪.
ב. שכ"ד בדירה שנערך בה שיפוץ הוא נמוך יותר מהרגיל. אולם במקרה הזה קשה לאמוד את הדבר האם נמנע שימוש כזה ובאיזו רמה, והאם יש כאן דין נהנה או ביטול מקח, ולכן שני הצדדים הסכימו על פיצוי של 200 ₪.
הנתבע יקזז מהשכ"ד לתובע סך 350 ₪.
ניתן היום ט' אדר א' התשע"ט (14.2.19).
מנהל קיבל מורה לעבודה, הראה לו טבלת שכר מסויימת ודיבר איתו על שכר גבוה יותר. בפועל שילם על פי טבלת השכר הנמוכה. המורה דורש את פער המשכורת.
שוכר דירה מעוניין לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. בעל הבית מאשר לו לעזוב רק אם הוא מוצא שוכר שיכנס במקומו. השוכר מצא אדם אחר שיכנס, הם חתמו על מסמך שהשוכר ישמור לו את הדירה ובתאריך מוסכם הוא יכנס במקומו. שבוע לאחר החתימה השוכר החלופי ביטל את רצונו להכנס לדירה, ונמצא אדם אחר שיכנס כ3 שבועות לאחר התאריך שמוסכם ביניהם. מי צריך לשלם את פער השכירות?
באמצע החורף של שנת התש"ף התובע הזמין צימרים לחופשה משפחתית לחופשת הקיץ. התובע שילם מקדמה בסך כמחצית מהסכום. מיד לאחר חג הפסח התובע מבקש לבטל את ההזמנה בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ולקבל חזרה את דמי המקדמה.
הנתבע טוען שאין מניעה לקיים את החופשה מכיוון שהוא עומד בתנאי ה'תו הסגול' לפתיחת צימרים, ובתנאי הביטול שהוא שלח למזמין נכתב מפורש שבמקרה ביטול המקדמה תוחזר רק אם ימצאו שוכרים אחרים, וכעת אין שוכרים אחרים.
עובד שעשה נסיעה עבור המעסיק במסגרת עבודתו. במהלך הנסיעה הנהג פגע ברכב אחר, וגרם לנזקים כספיים סך אלפי שקלים. (בהמשך נקבל הערכת נזק משמאי רכב).
התובעים, הוצאת ספרים הפיצה ספר דרך רכזים אשר ירכשו את הספר ב45 ש"ח וימכרו את הספר ב60 ש"ח. הנתבע סייע בהוצאת הספר והפצתו, וחתם עימם על חוזה המאשר לו למכור את הספר ע"י קו הפצה משלו. הנתבע קנה ספרים והפיצם ע"י הרכזים של הוצאה. טענתם כי ע"י כך נגרם להם הפסד שמחמתו הרכזים מכרו פחות ספרים. וכן שהוא ישתמש בפרסום שלהם. לטענת הנתבע תוכנית הרכזים נכשלה והוא פעל עצמאית. ולגבי הפרסום, הוא לא נועד רק לתוכנית הרכזים אלא לצורך פרסום הספר.
סרטונים של רבנים ואישים מהסדנה בנושא חנייה במקום אסור ובאזור חנייה בתשלום
דוברים: הרב ברוך פז – דיין ב"ד מצפה יריחו, הרה"ג רצון ערוסי – רב העיר קרית אונו ויו"ר הליכות עם ישראל, ר' ראובן פז – מזכיר האיגוד, הרב ניר אביב – אב"ד כוכב יעקב, הרב אוריאל אליהו – אב"ד ענב לשעבר, עו"ד שלמה בן מנחם (דלפן) – יו"ר ועדת בתי דין לממונות של לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי
