מנהל שהציג טבלת שכר שונה מזו שדיבר עליה
מנהל קיבל מורה לעבודה, הראה לו טבלת שכר מסויימת ודיבר איתו על שכר גבוה יותר. בפועל שילם על פי טבלת השכר הנמוכה. המורה דורש את פער המשכורת.
נידון בבית הדין:
הרכב הדיינים:
הרב ניר אביב – אב"ד
הרב אריאל אלקובי – דיין
הרב אבישי חבר-טוב – דיין
עלה לאתר בתאריך:
קישור באתר פסקים:
יום שישי כו שבט תשע"ט 1.2.19
מס' תיק: 006/79
לפני כב' הדיינים:
אב"ד הרב ניר אביב
דיין הרב אריאל אלקובי
דיין הרב אבישי חבר טוב
התובע:
נגד
הנתבע:
התובע מייצג בעל דירה שתובע את השוכר על כך שעזב את הדירה באמצע השנה ותובע דמי שכירות ועוד תשלומים שונים. הנתבע הוא השוכר שטוען שבדירה יש נזקים שלא טופלו וביניהם נזילה של מי גשמים, ולכן נאלץ לעזוב את הדירה.
השוכר עזב את הדירה באמצע השנה למרות שהחוזה עד הקיץ, והסיבה שהחוזה עד הקיץ משום שקשה למצוא שוכרים באמצע החורף. הנתבע לא שילם על החודש האחרון שגר בדירה, למרות שטיפלנו בכל דבר שדרש שנתקן למשל תיקון הנזילה בגג עלתה 2800 ש"ח. בנוסף תובע גם תשלום שכ"ד על שני חודשים קדימה ועוד עשרה ימים עד החזרת המפתח, משום שכך מתחייב על פי החוזה אם עוזב באמצע התקופה. עד היום השוכר לא החזיר את המפתח של הדירה, צריך להחליף צילינדר. לטענתו הנתבע גרם נזק לדירה בכך שעשה סתימה בניקוז והתוצאה הקשה הייתה הצפה בדירה שחלחלה וגרמה נזק לשכן הדר בדירה התחתונה. בנוסף, נתתי לו 1000 ₪ עבור עבודת ניקיון ואני רוצה אותם בחזרה כי נתתי לו רק על דעת שנשאר בדירה לכל התקופה, וגם לא ביצע את עבודת הנקיון כראוי כפי שסוכם. הוא גם לא שילם מים וחשמל, והשאיר דירה מלוכלכת ועל הניקיון דורש 150 ₪. אני דורש שיקח את החפצים שהשאיר בדירה כולל נברשת תקרה.
סיכום התביעה: החזרת 1000 ₪ ששולמו על הניקיון, שכ"ד שלא שולם עד היום ע"ס 6600+958, 150 ₪ נקיון דירה לאחר העזיבה. סה"כ: 8708 ₪.
נכנסתי לדירה ללא שהספקתי לבחון אותה לגמרי. אני במקצועי קבלן שיפוצים, ואת הנזילה ראיתי מיד, והבטיח לי שיטפל מיד. כמו כן אמר לי שאם יתגלו ליקויים נוספים הם יתוקנו מיד. בנו חדר תוספת ונשאר לכלוך פסולת בניה, ביקשתי שינקו ואמר לי שמעדיף לתת לי 1000 ₪ ואני יעשה את העבודה. מדובר בכתמי טיט בטון וכתמי צבע על פנאלים וחלונות. עבדתי עם פועל במשך 12 שעות לנקות את הלכלוך. עבודה ששווה יותר מ1000 ₪. מצאתי ליקויים נוספים: הטוש משפריץ, המוט משוחרר, מכסה אסלה, דלתות מקלחון, חלון עם ידית שלא נסגרת והיו הרבה פריצות, כל המשקוף זז כשסוגרים את הדלת, היה מגיע חום מהפתח של הגג שלא היה סגור כראוי. סיכמתי איתו שיבוא ונראה את התקלות ונסתדר. מאז בכל פעם שצלצלתי אליו וביקשתי ממנו לתקן, או שלא ענה או שדחה אותי. יום אחד היה גשם, ולא היינו בבית, ויש לי מיטה מאוד יקרה ואחרי השבת כשחזרנו היה כל המזרון מלא מים שנזלו מהגג, וגם המיטה בחדר של הילדים ניזוקה ממי גשמים שנכנסו מהגג. אמרתי לעצמי שרק אם לא אשלם שכירות הוא יבוא לתקן. באמת בא בסוף לתקן אבל לא תיקן טוב ולא במקום הנכון. למחרת התיקון היה שוב גשם ושוב נכנס מים. מכיון שלא היה מוכן לתקן, ניהלנו שיחה טלפונית ואמר לי תקום ותעזוב את הבית, סיכמתי איתו שעד סוף החודש אעזוב, ושנלך לרב של הישוב כדי שיפסוק האם צריך לשלם על החודש הנוכחי, והוא הסכים. רק לאחר שעזבתי את הבית, הם תיקנו את הגג. לגבי המפתח, יש להם מפתח נוסף, וסיכמתי עם —– שיראו את הדירה עם המפתח שיש להם ואתן להם את שלי בהזדמנות הראשונה. אם הייתה הצפה במרפסת זו לא אשמתנו, אספנו הכל בקרטון, ויש להם בעיה בניקוז והוא יודע את זה.
התקיימו שני דיונים בבית הדין, הדיון הראשון התקיים בתאריך כ"ז טבת (4.1.19), בסופו הדיינים ביקשו מהצדדים לספק תוך 14 יום ראיות לטענותיהם. לידי בית הדין הגיעה הקלטה התומכת בגרסת הנתבע, שטען שהתובע הסכים שיעזוב בסוף החודש.
התקיים דיון שני בתאריך כ"ו שבט (1.2.19), לאחר שהדיינים עימתו את התובע עם ההקלטה הוא משך את סעיף התביעה על השכ"ד של החודשים האחרים. מחקירת בית הדין את התובע ואת הדייר הקודם בדירה התברר שהייתה נזילה מהגג עוד בימי השוכר הקודם, אשר לא תוקנה בצורה מקצועית, ונמצא שהייתה התרשלות מצד התובע בתיקון הנזילה, והוא השכיר במודע דירה במצב לא שפיר. התובע הודה שהתיקון המקצועי החל רק לאחר כחודשיים וחצי ממועד כניסת הנתבע לדירה.
בית הדין ניסה לאמוד את שווי ההנאה של חודש השכירות האחרון (שלא שולם) בדירה עם נזילות, הנתבע טען שבמצטבר היו יותר מעשרה ימים שנאלץ לשהות מחוץ לבית מחמת הגשמים. בתוך מהלך הדברים התובע הודיע שהוא מוותר מיוזמתו גם על התשלום של החודש האחרון, והביע רצון לסיים את הדיון. ברם, למרות שהתובע מחל, הוא הסביר אחר כך שהיה נתון תחת לחץ בשעת הדיון, ואף שמעיקר הדין 'אין אחר המחילה כלום' (קצה"ח ט' ס"ק א), ואינו יכול לחזור בו מן המחילה (שו"ע חו"מ יב,ח), היות שבכל זאת הנתבע התגורר בדירה במשך החודש והייתה לו הנאה מסויימת, בית הדין רואה לנכון להמליץ לנתבע למען השלום לשלם לתובע מדין "נהנה" שליש מסכום השכ"ד החודשי דהיינו סך 1100 ₪. בדגש, שזו המלצה היות שכאמור מעיקר הדין הייתה מחילה של התובע במעמד בית הדין.
לגבי תביעת 1000 ש"ח התגלתה מחלוקת בין הצדדים על שווי העבודה ועל אופן ביצוע העבודה. הנתבע טען טענת ברי שביצע את העבודה בשלימות, ולגבי שווי העבודה בית הדין קיבל חוות דעת ממומחה פוליש שהעבודה שווה כ- 700-800 ₪. נשארו 200 ₪ שהתובע נתן לנתבע מעבר למה שהגיע לו, לטענתו זו הייתה מתנה על מנת שישאר בדירה לזמן ארוך ולא על דעת שיצא בזמן קצר. ברם, טענה זו נדחית משתי סיבות: א. לא היה תנאי או גילוי דעת ודברים שבלב אינם דברים. ב. סיבת העזיבה של הנתבע היא התרשלותו של התובע עצמו שהזניח את הנזילה בגג ולא טיפל בה כראוי.
א. הנתבע צריך להחזיר את המפתח שנשאר אצלו תוך 7 ימים (מתאריך כ"ו שבט התשע"ט), כל שלא יחזיר בתוך זמן זה הוא מחויב להחליף על חשבונו צילינדר בבית השכור.
ב. הנתבע מודה שהשאיר את הבית במצב מלוכלך וישלם סך 150 ש"ח ניקיון לתובע.
ג. הנתבע ישלם בתוך 14 יום (מתאריך כ"ו שבט התשע"ט) את חובות המים והחשמל.
ד. הנתבע יקח מיידית את חפציו שהשאיר בדירה. אם ישארו חפצים יחוייב בעלות פינוי של 250 ₪.
ה. בית הדין ממליץ לנתבע לשלם מדין "נהנה" 1100 ₪ למרות מחילת התובע.
ניתן היום ב' אדר הראשון התשע"ט (7.2.19).
מנהל קיבל מורה לעבודה, הראה לו טבלת שכר מסויימת ודיבר איתו על שכר גבוה יותר. בפועל שילם על פי טבלת השכר הנמוכה. המורה דורש את פער המשכורת.
שוכר דירה מעוניין לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. בעל הבית מאשר לו לעזוב רק אם הוא מוצא שוכר שיכנס במקומו. השוכר מצא אדם אחר שיכנס, הם חתמו על מסמך שהשוכר ישמור לו את הדירה ובתאריך מוסכם הוא יכנס במקומו. שבוע לאחר החתימה השוכר החלופי ביטל את רצונו להכנס לדירה, ונמצא אדם אחר שיכנס כ3 שבועות לאחר התאריך שמוסכם ביניהם. מי צריך לשלם את פער השכירות?
באמצע החורף של שנת התש"ף התובע הזמין צימרים לחופשה משפחתית לחופשת הקיץ. התובע שילם מקדמה בסך כמחצית מהסכום. מיד לאחר חג הפסח התובע מבקש לבטל את ההזמנה בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ולקבל חזרה את דמי המקדמה.
הנתבע טוען שאין מניעה לקיים את החופשה מכיוון שהוא עומד בתנאי ה'תו הסגול' לפתיחת צימרים, ובתנאי הביטול שהוא שלח למזמין נכתב מפורש שבמקרה ביטול המקדמה תוחזר רק אם ימצאו שוכרים אחרים, וכעת אין שוכרים אחרים.
עובד שעשה נסיעה עבור המעסיק במסגרת עבודתו. במהלך הנסיעה הנהג פגע ברכב אחר, וגרם לנזקים כספיים סך אלפי שקלים. (בהמשך נקבל הערכת נזק משמאי רכב).
התובעים, הוצאת ספרים הפיצה ספר דרך רכזים אשר ירכשו את הספר ב45 ש"ח וימכרו את הספר ב60 ש"ח. הנתבע סייע בהוצאת הספר והפצתו, וחתם עימם על חוזה המאשר לו למכור את הספר ע"י קו הפצה משלו. הנתבע קנה ספרים והפיצם ע"י הרכזים של הוצאה. טענתם כי ע"י כך נגרם להם הפסד שמחמתו הרכזים מכרו פחות ספרים. וכן שהוא ישתמש בפרסום שלהם. לטענת הנתבע תוכנית הרכזים נכשלה והוא פעל עצמאית. ולגבי הפרסום, הוא לא נועד רק לתוכנית הרכזים אלא לצורך פרסום הספר.
סרטונים של רבנים ואישים מהסדנה בנושא חנייה במקום אסור ובאזור חנייה בתשלום
דוברים: הרב ברוך פז – דיין ב"ד מצפה יריחו, הרה"ג רצון ערוסי – רב העיר קרית אונו ויו"ר הליכות עם ישראל, ר' ראובן פז – מזכיר האיגוד, הרב ניר אביב – אב"ד כוכב יעקב, הרב אוריאל אליהו – אב"ד ענב לשעבר, עו"ד שלמה בן מנחם (דלפן) – יו"ר ועדת בתי דין לממונות של לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי