אחר קום המדינה היתה אכזבה מכוון רבנים רבים שמערכת המשפט העברית לא הפכה למערכת המשפט של מדינת ישראל. חזרנו לארץ ישראל, ולשפה העברית. אבל מה עם המשפט.

הרב הרצוג, הרב הראשי לישראל, היה מהרבנים שהתבטאו על כך בצורה גלויה וברורה:

הנה הושיבו בית משפט עליון ותורת ישראל לא נדרשה, לא נזכרה ולא נפקדה… כלום לא היתה מחובתה הראשונה של הממשלה להכריז ולהודיע שכוונתה ומטרתה היא, שישוב משפט התורה לחדש ימיו כקדם, ושממשלת ישראל עתידה לבקש עצה, הדרכה והוראה מפי חכמי התורה בנוגע לתקנות והשלמות הדרושות בשטחים ידועים במשפט התורה, כשיינתן לו תוקף מלכותי!

שלוש פעמים ביום אנחנו מבקשים השיבה שופטינו. אנחנו נמצאים בתהליך של גאולה. חזרנו לארץ ישראל והקמנו מדינה. אני שואל את עצמי רבות מה בדיוק אנחנו מדמיינים לעצמנו שעומד לקרות? למה אנחנו מתכוונים בבקשתנו השיבה שופטינו? האם אנו יכולים לצייר לעצמנו את המציאות שהמשפט העברי שולט בארץ ישראל? כיצד המצב הנוכחי ישתנה ואיך יראה המצב החדש?

נראה לי, שהשאיפה הראשונה שלנו במשך כל הדורות היתה שתהיה לנו מערכת משפט משל עצמנו, עוד לפני שנכנסים לדיון אם זה משפט עברי או לא. והנה זכינו – יש לנו מדינה, עם מערכת משפט, ועם כל תלונותינו כנגדה, אנחנו שמחים בקיומה. אמנם יש כאלה בימינו שמנסים להדגיש במציאות שלנו הרבה שחיתות, אבל ברוך ה' הודות למערכת המשפט החזקה במדינה, יש סדר חברתי. שוב, תמיד יש להתקדם, אבל זוהי מערכת המשפט של היהודים – וצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה.

בברכת השיבה שופטינו אנו מבקשים שתי בקשות:

השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה:

• והסר ממנו יגון ואנחה
• ומלוך עלינו מהרה אתה ה'…

הבקשה להסיר יגון ואנחה מיוחדת בברכת השיבה שופטינו, למרות שלכאורה היתה ראויה גם לברכות אחרות. האם מציאותם של חולים אינה גורמת יגון ואנחה? האם מחסור בגשמים ופרנסה אינה יגון ואנחה?

אנו רואים שחז"ל סברו שאי צדק וחוסר בסדרים חברתיים הוא יגון ואנחה ממעלה ראשונה. אחרי שאני מקבל מה שמגיע לי ואין עוול ופשע מהסובבים מכיוון שיש מערכת משפט ושיטור חזקה, אני כבר רגוע יותר. בקשה זו יכולה לכאורה להתממש במערכות משפט רבות. האם מערכת המשפט האמריקאית או האנגלית לא יכולה גם להסיר יגון ואנחה? וכך גם מערכת החוקים של מדינת ישראל.

אלא שאחר כל זה, עדיין במדינת ישראל זו לא מערכת המשפט של התורה, ולכן יש לנו איסור להתדיין במערכת המשפט. נראה לי שחשוב מאוד לברר את החידוש הגדול שיש למערכת המשפט העברית. שהרי יש הרבה מערכות משפט, האם יש יתרון מיוחד שהתורה מצווה שנשתמש דווקא במערכת המשפט של התורה ושעוצבה ע"י חז"ל?

אגב, יש לציין שלאחרונה הוקם איגוד בתי הדין לדיני ממונות, שעניינו לאחד את כל בתי הדין הקהילתיים, כמו זה שיש לנו כאן בקרני שומרון. הן כדי לתת לו כח ציבורי, הן כדי להגדיל את שיתופי הפעולה, וכדי לעודד את הציבור להגיע לדין תורה. ובאמת נשאלת השאלה – מה עומד מאחורי זה.

ברור שהחידוש הראשון של התורה הוא שתהיה מערכת משפט צודקת והוגנת. מובן שבתקופת מתן תורה זה לא היה מובן מאליו, ואולי יש מקומות שגם היום לא. אלא שלכאורה כאמור לעיל חידוש זה יכול להתקיים גם במערכות משפט אחרות.

ומכאן אנו מגיעים לחידוש השני ועליו אנו מבקשים בחלק השני של ברכת השיבה שופטינו: "ומלוך עלינו מהרה אתה ה'". התורה אינה נשארת רק בבית הכנסת, אלא יש לה מה לומר על כל מרחבי החיים.

כאשר אנו מחילים בכל שטחי החיים את המשפט האלוקי, אנו ממליכים את ה' בעולם. המשפט אינו רק סדר חברתי, אלא סדר אלוקי. אלו חוקים אלוקיים, והדיין הוא שליחו של ה' למלא את הייעוד הזה. נאמר "אלוקים ניצב בעדת א-ל". הבא לבית הדין מקיים את מצוות ה' כאשר גם בענייני הממון שלו הוא מתנהג על פי הציווי האלוקי.

ונחזור לשאלתנו הראשונה. מה השלב הבא? איך מתקדמים?

איך שאני רואה את הדברים, ואולי אפשר לומר אף מקווה, שהדרך לגאולה, שעברנו כבר חלק ממנה גם בענייני המשפט, לא תהיה על ידי הקמת מערכת משפט חלופית. אלא על ידי תיקון מערכת המשפט הנוכחית. הדברים הם בבחינת משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שאיננו רוצים שמשיח בן יוסף ימות, אלא שמשיח בן דוד ינהיג אותו, והוא ישאר כשני למלכות.

מסופר על הגר"א שראוהו תלמידיו הולך בחדר מצד לצד ומתפלל בדבקות כאילו קרה משהו. הוא הסביר שמתפלל על משיח בן יוסף לא ימות. אנחנו לא רוצים במות משיח בן יוסף, אבל אנחנו מחכים למלכות משיח בן דוד שיבנה את המדרגה הנוספת על גביו.

למרות כל מה שאמרנו, יש הרגשה של האדם הקטן שלא נעשה צדק בבתי המשפט. על מנת לעשות צדק צריך להיות עשיר. עלות גדולה מאוד של עורכי דין, משיכה לאורך חודשים ושנים של דיונים, ולבסוף לא תמיד הצדק נראה בפסיקה. הדבר בולט במיוחד כאשר יושב שופט אחד (ולא שלושה), ומה שיש לו לומר זה לשלוח את הצדדים לנסות להתפשר. גם בדין תורה, להבדיל, אנו מצווים לעשות פשרה, אבל זה לא כהתנערות מאחריות ונסיון להוריד עומס, אלא כדי לעשות שלום. אנו מסייעים לפשרה.

חברה שאין בה צדק – היא חברה בעייתית.

לתוך החלל הזה צריכים להיכנס בתי הדין לממונות. עלינו לתת שירות טוב, לקבוע דיונים בזמן קצר, ולתת פסק דין תוך זמן קצר. אנשים יבואו לבית הדין לא רק בגלל שרוצים דין תורה, אלא בגלל השירות המהיר ובגלל האמון שנעשה שם צדק.

על ידי מענה זה, תיווצר אלטרנטיבה למערכת המשפט של מדינת ישראל, ואנו תקווה שמתוך כך נגיע למצב שבו יימצא פתרון פוליטי ומשפטי של ערכאות משפט עברי בתוך מערכת המשפט. איננו רוצים לבנות מערכת חדשה על חורבן המערכת הנוכחית אלא להשפיע עליה בהדרגה.

השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצנו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה ה'.