מנהל שהציג טבלת שכר שונה מזו שדיבר עליה
מנהל קיבל מורה לעבודה, הראה לו טבלת שכר מסויימת ודיבר איתו על שכר גבוה יותר. בפועל שילם על פי טבלת השכר הנמוכה. המורה דורש את פער המשכורת.
נידון בבית הדין:
הרכב הדיינים:
הרב ברוך פז
עלה לאתר בתאריך:
רש"י פירש "ואלה – מוסיף על ענין ראשון, מה אלו מסיני כך אלו מסיני". ונשאלת השאלה הרי הכל מסיני, אם כן מה מיוחד באלו?
ועיין גור אריה שהביא רא"ם שאלו ניתנו בקולות וברקים. והגור אריה דוחה שאם כן גם המזבח היה בקולות וברקים. ולכן תירץ ש"אלה" – לשון חשיבות, והמשפטים היו חשובים בסיני כמו עשרת הדברות וכן מזבח אדמה היה חשוב כמותם בסיני.
והעניין, שהתורה כולה ניתנה שלש פעמים: בסיני, באוהל מועד ובערבות מואב. אבל בכל מקום הייתה סיבה מיוחדת למה ניתנה התורה שם, ואגב המצוות המיוחדת האלו ניתנה כל התורה כולה בגלל שתורה לא נחלקת.
באוהל מועד ניתנו הקרבנות ואגבם כל שאר התורה, ובסיני ניתנו עשרת הדברות ומזבח אדמה ואגבן כל שאר המצוות.
ונשאלת השאלה למה?
ובתפארת ישראל מו המהר"ל מביא משל מן המדרש מה מטרוניתא שיוצאת עם זיין לפניה וזיין אחריה כך התורה ניתנה עם משפטים לפניה "ואתה תחזה… אנשי חייל" וגם משפטים אחריה.
ונראה הפשט שם שברמה הבסיסית נתינת התורה אינה אפשרית כאשר בחברה אין צדק, ולכן המשפטים מאפשרים נתינת התורה וזה הזיין לפניה ואחריה.
אבל נראה יותר שהמהר"ל פירש שם שהמשפטים מוכיחים שהתורה ניתנה מה' שהרי המשפט לאלוקים הוא. ונראה כוונתו ז"ל שמצד האמת אדם לא יכול לשפוט אדם אחר שהרי המשפט הוא היושר והדין ואיזה אדם יכול לשפוט אדם אחר באמת?! רק בגלל הרשות שניתנה מה' והעובדה שה' נמצא במקום המשפט – אפשר לשפוט. ולכן המשפטים מוכיחים שהתורה ניתנה על ידי ה' שרק הוא יכול לאפשר לאדם לשפוט.
ועדיין קשה, למה מזבח אדמה היה צריך להיות שם?
ונראה לענות על ידי תשובה לשאלה אחרת. יש לשאול למה בכלל צריך מזבח כאשר מקריבים? הדבר החשוב הוא הקרבן ולמה צריך מזבח?
ונראה לומר שהמזבח הוא ההכנה לאפשר הקרבת קרבן ואי אפשר להקריב בלי הכנה. ולכן צריך דווקא מזבח אדמה שהאדמה היא מקבלת, היא מכילה הכל. מחד דורכים עליה יושבים עליה, בונים עליה וכו' ומאידך היא מצמיחה אם זורעים בה.
וזה הכנה להקרבה להיות קשור לאדמה, לפשטות ולהיות מוכן לקבל ולהצמיח.
וזה גם ההכנה לקבלת התורה להכין הכלים לקבלת האור.
ולכן יש כאן הכנה הפרטית של האדם, והכנה כללית של העם שהיא הזיין לפניה ואחריה של המטרוניתא.
מנהל קיבל מורה לעבודה, הראה לו טבלת שכר מסויימת ודיבר איתו על שכר גבוה יותר. בפועל שילם על פי טבלת השכר הנמוכה. המורה דורש את פער המשכורת.
שוכר דירה מעוניין לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. בעל הבית מאשר לו לעזוב רק אם הוא מוצא שוכר שיכנס במקומו. השוכר מצא אדם אחר שיכנס, הם חתמו על מסמך שהשוכר ישמור לו את הדירה ובתאריך מוסכם הוא יכנס במקומו. שבוע לאחר החתימה השוכר החלופי ביטל את רצונו להכנס לדירה, ונמצא אדם אחר שיכנס כ3 שבועות לאחר התאריך שמוסכם ביניהם. מי צריך לשלם את פער השכירות?
באמצע החורף של שנת התש"ף התובע הזמין צימרים לחופשה משפחתית לחופשת הקיץ. התובע שילם מקדמה בסך כמחצית מהסכום. מיד לאחר חג הפסח התובע מבקש לבטל את ההזמנה בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ולקבל חזרה את דמי המקדמה.
הנתבע טוען שאין מניעה לקיים את החופשה מכיוון שהוא עומד בתנאי ה'תו הסגול' לפתיחת צימרים, ובתנאי הביטול שהוא שלח למזמין נכתב מפורש שבמקרה ביטול המקדמה תוחזר רק אם ימצאו שוכרים אחרים, וכעת אין שוכרים אחרים.
עובד שעשה נסיעה עבור המעסיק במסגרת עבודתו. במהלך הנסיעה הנהג פגע ברכב אחר, וגרם לנזקים כספיים סך אלפי שקלים. (בהמשך נקבל הערכת נזק משמאי רכב).
התובעים, הוצאת ספרים הפיצה ספר דרך רכזים אשר ירכשו את הספר ב45 ש"ח וימכרו את הספר ב60 ש"ח. הנתבע סייע בהוצאת הספר והפצתו, וחתם עימם על חוזה המאשר לו למכור את הספר ע"י קו הפצה משלו. הנתבע קנה ספרים והפיצם ע"י הרכזים של הוצאה. טענתם כי ע"י כך נגרם להם הפסד שמחמתו הרכזים מכרו פחות ספרים. וכן שהוא ישתמש בפרסום שלהם. לטענת הנתבע תוכנית הרכזים נכשלה והוא פעל עצמאית. ולגבי הפרסום, הוא לא נועד רק לתוכנית הרכזים אלא לצורך פרסום הספר.
סרטונים של רבנים ואישים מהסדנה בנושא חנייה במקום אסור ובאזור חנייה בתשלום
דוברים: הרב ברוך פז – דיין ב"ד מצפה יריחו, הרה"ג רצון ערוסי – רב העיר קרית אונו ויו"ר הליכות עם ישראל, ר' ראובן פז – מזכיר האיגוד, הרב ניר אביב – אב"ד כוכב יעקב, הרב אוריאל אליהו – אב"ד ענב לשעבר, עו"ד שלמה בן מנחם (דלפן) – יו"ר ועדת בתי דין לממונות של לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי