שוכר דירה מעוניין לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. בעל הבית מאשר לו לעזוב רק אם הוא מוצא שוכר שיכנס במקומו. השוכר מצא אדם אחר שיכנס, הם חתמו על מסמך שהשוכר ישמור לו את הדירה ובתאריך מוסכם הוא יכנס במקומו. שבוע לאחר החתימה השוכר החלופי ביטל את רצונו להכנס לדירה, ונמצא אדם אחר שיכנס כ3 שבועות לאחר התאריך שמוסכם ביניהם. מי צריך לשלם את פער השכירות?
באמצע החורף של שנת התש"ף התובע הזמין צימרים לחופשה משפחתית לחופשת הקיץ. התובע שילם מקדמה בסך כמחצית מהסכום. מיד לאחר חג הפסח התובע מבקש לבטל את ההזמנה בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ולקבל חזרה את דמי המקדמה.
הנתבע טוען שאין מניעה לקיים את החופשה מכיוון שהוא עומד בתנאי ה'תו הסגול' לפתיחת צימרים, ובתנאי הביטול שהוא שלח למזמין נכתב מפורש שבמקרה ביטול המקדמה תוחזר רק אם ימצאו שוכרים אחרים, וכעת אין שוכרים אחרים.
עובד שעשה נסיעה עבור המעסיק במסגרת עבודתו. במהלך הנסיעה הנהג פגע ברכב אחר, וגרם לנזקים כספיים סך אלפי שקלים. (בהמשך נקבל הערכת נזק משמאי רכב).
התובעים, הוצאת ספרים הפיצה ספר דרך רכזים אשר ירכשו את הספר ב45 ש"ח וימכרו את הספר ב60 ש"ח. הנתבע סייע בהוצאת הספר והפצתו, וחתם עימם על חוזה המאשר לו למכור את הספר ע"י קו הפצה משלו. הנתבע קנה ספרים והפיצם ע"י הרכזים של הוצאה. טענתם כי ע"י כך נגרם להם הפסד שמחמתו הרכזים מכרו פחות ספרים. וכן שהוא ישתמש בפרסום שלהם. לטענת הנתבע תוכנית הרכזים נכשלה והוא פעל עצמאית. ולגבי הפרסום, הוא לא נועד רק לתוכנית הרכזים אלא לצורך פרסום הספר.
רקע ועובדות מוסכמות התובע קנה רכב שברולט קרוז שנת 2010 מהנתבע. הנתבע בעל הרכב אמר לקונה, שאין תקלות ברכב למעט תקלה שיש בשמן ובמים, שצריך
הנתבע הזמין עיצוב לוגו מהתובעת, מעצבת גרפית. הנתבע המציא לתובעת דוגמת לוגו ובקש לוגו דומה. לאחר שהתובעת הכינה את הלוגו בקש הנתבע לוגו אחר. התובעת הפסיקה באמצע עבודתה על הלוגו השני מחשש שהנתבע ישנה את הבקשה שנית. התובעת מסרה לנתבע את עבודתה והיא דורשת את השכר עליו סיכמו ותוספת תשלום עבור הטרחה שנגרמה משינוי דעתו. התובע טוען שהעבודה שקבל אינה מקצועית ואין לו צורך בה, אף על פי כן הוא מוכן לשלם חצי מהשכר שסוכם כפשרה. בית הדין התייעץ עם אדם המצוי בתחום הגרפיקה להערכת העבודה.
בעקבות תיק שנידון בבית הדין בין גבאי בית הכנסת לבין רוכשי מושבים בבית הכנסת בקשו הגבאים מבית הדין עצה כיצד לנהל את הבעלויות על המושבים בבית הכנסת. בית הדין עסק בעניין מצד המקורות תוך שימת לב למציאות בת ימינו.
בהלכה קיים מושג של בית דין קבוע, כשיש ב"ד קבוע במקום אם צד אחד מעוניין לפנות דווקא אליו הצד השני מחוייב להיענות. המאמר בוחן את היקף סמכותו ההלכתית של בית דין ישובי בימינו.
מו' החיבור בפסוק "ואלה המשפטים" לומדים שיש קשר הדוק בין מתן התורה במעמד הר סיני לפרשת משפטים.
במדרש מומשלים המשפטים לחיל משמר ההולך לפני אשה חשובה. ההסבר הבסיסי לכך הוא שלא ניתן לקבל את התורה כל עוד אין צדק בחברה.
הסבר נוסף הוא שהמשפטים הם ההמחשה הברורה ביותר לכך שהתורה היא מה'. שהרי המשפט הוא היושר המוחלט, ואיך יכול אדם לדון את חברו, וכי הוא יודע מה היושר המוחלט? אלא רק מכח הרשות שנתן ה' לדון ומכח נוכחותו במשפט ניתן לשפוט.
המשפט הוא ההכנה הלאומית למתן תורה בעוד שדין המזבח הוא הכנה פרטית.
השאיפה הראשונה שלנו היא מערכת משפט שתביא סדר חברתי – את זה כבר ב"ה יש לנו בגדול.
השאיפה הבאה היא שמערכת המשפט תדון על פי דין תורה – את זה אין לנו עדיין.
המטרה היא להשפיע אט אט על מערכת המשפט הקיימת ולקדם אותה לכיוון המשפט העברי.
בנוסף כיוון שלעתים יש תחושה שבמערכת המשפט הצדק לא נעשה – בשביל זה יש את בתי הדין לממונות.
מחבר: הרב ניר אביב, אב"ד כוכב יעקב עלה לאתר בתאריך: לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי
