תפריט
על פי ההלכה היהודית המוסד המוסמך לפסוק ולהכריע בשאלות ממוניות וסכסוכים ממוניים הוא בית הדין.
בית הדין מורכב בדרך כלל משלושה דיינים בעלי השכלה תורנית רחבה, ותפקידו להכריע בשאלות ממוניות על פי דין תורה ומשפט עברי ולהשכין שלום בעם ישראל.
בית הדין הוא מוסד קדום מאד. משה רבנו עצמו היה יושב בדין לבדו והיה מכריע בסוגיות ממוניות של כל עם ישראל "וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" (שמות יח, יג), לאחר שראה זאת יתרו חותנו אמר לו כי לא יחזיק מעמד לבדו והציע לו את המודל הראשון של מערכת משפט ממלכתית.
מאז המשיכו לפעול בתי הדין ברצף לאורך כל הדורות בין במודל ממלכתי, כשהיה הדבר אפשרי, ובין במודל קהילתי, כשלא היתה לעם ישראל מסגרת ממלכתית בגלות. בתי הדין פיתחו את תורת המשפט היהודית והתאימו אותה בכל דור לתנאים המשתנים של הכלכלה המתחדשת.
במדינת ישראל לא התקבלה מערכת החוקים הישראלית המקורית אלא מערכת חוקים בריטית-עות'מאנית (שעד היום מהווה את הבסיס של ספר החוקים של מדינת ישראל), ולכן מבחינת ההלכה אין דינם של בתי המשפט כבית דין. כך נוצר מצב מצער שבו פלח רחב מעם ישראל מנוע מלהתדיין בבתי המשפט הרשמיים של מדינת ישראל בכל הנוגע למשפט האזרחי.
תחת זאת המשיכו לפעול, כהמשך ישיר לפעולתם בכל הדורות, בתי הדין לממונות במתכונתם הקהילתית. פעילותם של בתי הדין מוכרת על פי חוק כבוררות ומשם תוקפה החוקי המאפשר אכיפה יעילה של פסקי הדין בהוצאה לפועל. רוב בתי הדין נוהגים להחתים את בעלי הדין על שטר בוררות על מנת לאפשר אכיפה יעילה וכך אנחנו נוהגים.
איגוד בתי הדין בא לאגד את בתי הדין על מנת לחזק את בתי הדין ולהעניק להם יתרונות של מערכת מאורגנת. המעטה הארגוני מאפשר הפרייה הדדית, יצירת סדרי דין אחידים, ערכאת ערעור, עמידה מול גורמים חיצוניים ועוד.
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי
